"לשעות הפנאי למשפחה לכל עת לכל השנה דבר יום ביומו" ועוד'

בס"ד

ברוכים הבאים

באתר זה תמצאו חידושי תורה .מאמרים.זמני כניסת השבת .ברכות שונות.

"התרת נדרים"

יום שני, 10 בספטמבר 2012 | יום שני, ספטמבר 10, 2012


נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית. החיוב לקיים נדר מופיע בתורה בספר במדבר: "איש כי יידור נדר לה', או השבע שבועה, לאסור איסר על נפשו, לא יחל (= יחלל) דברו, ככל היוצא מפיו יעשה"'.‏[1]מבחינות רבות קיים דמיון בין נדר לשבועה, אולם יש הבדלים מהותיים ומעשיים ביניהם. מסכת נדרים במשנה עוסקת בפרטי הלכות הנדרים.

[עריכה]לפי ההלכה קיימים מספר סוגי נדרים, ביניהם:נדרים בהלכה היהודית

  • נדרי איסור - בהם אדם אוסר חפץ מסוים בשימוש לו מסוים, או אוסר אותו לאחרים להנות ממנו או מחפציו. לנדרים אלו מוקדשת בתלמוד מסכת נדרים.
  • נדרי הקדש - בהם מקדיש אדם את בהמתו לקורבן או את ממונו לבית המקדש (בדק הבית), או שמתחייב להביא קורבן. דיני נדרי הקדש כלולים בעיקר במסכת ערכין.
  • נדרי נזירות - קבלת האדם על עצמו להיות נזיר. להלכות אלו להם מוקדשת מסכת נזיר.
  • נדרי תענית - קבלת האדם על עצמו להתענות. דיני נדרים אלו מופיעים בתלמוד במסכת תענית[2].
  • נדרי מצוה - נדר לקיים מצווה כלשהי.

[עריכה]החובה לקיים נדרים

קיום נדר הוא מצוות עשה מן התורה, מצווה זו נלמדת מהפסוקים "ככלל היוצא מפיו יעשה", "מוצא שפתיך תשמור" (דברים כ"ג, כד). העובר על הנדר עובר על מצוות לא תעשה של "לא יחל דברו" (ספר במדבר שם).
חז"ל ראו בעצם קבלת הנדר דבר שלילי, אפילו אם הוא מקוים: "רבי נתן אומר: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה"‏[3]

[עריכה]התרת נדרים

אדם שנדר נדר ומתחרט על כך יכול לבוא לפני בית דין, ובהתקיים תנאים מתאימים "להשאל" על נדרו כך שבית הדין מתיר את הנדר ומבטל אותו למפרע. דין זה אינו מפורש בתורה אולם נמסר במסגרת תורה שבעל פה, עד שחז"ל אמרו עליו "היתר נדרים פורחים באוויר ואין להם על מה שיסמוכו (מן המקרא)".
בית דין מתירים את הנדר על ידי "פתח", היינו קביעת בית הדין שאילו הנודר היה מודע למלוא המשמעות של הנדר לא היה נודר כלל, והרי זה כאילו היה הנדר בטעות. מחלוקת חכמים האם ניתן להתיר על סמך חרטה בלבד.
הראשונים נחלקו, האם התרת החכם היא למעשה בירור למפרע שהנדר לא חל מעיקרו‏[4], או שמדובר בחחלות מכאן ולהבא, אלא שההתייחסות מכאן ולהבא היא כאילו עד עכשיו לא היה קיים הנדר‏[5]

[עריכה]הליך התרת הנדר

על מנת להתיר את הנדר, הנודר עצמו צריך להופיע בבית הדין ואיננו יכול למנות שליח לצורך כך. המתיר הוא תלמיד חכם מומחה, ואם אין בנמצא תלמיד חכם כזה ניתן לקבץ בית דין של שלשה הדיוטות. הנודר מפרט את נדרו, ומנמק מדוע הוא מתחרט על נדרו ורוצה להתירו. המתיר שואל: ניחמת בך מנדרך? וכאשר התשובה היא חיובית, אומר לו: מותר לך (או בלשון דומה). ומכאן ואילך הנדר בטל.

[עריכה]התרת נדרים בשבת

באופן עקרוני, אין מתירים נדרים בשבת, מלבד נדרים שהם צורך השבת עצמה (כגון: אדם שנדר שלא יאכל בשר, והנדר מפר את שמחת השבת שלו).

[עריכה]נדרים בלתי ניתנים להתרה

נדר על דעת רבים - אם הציבור בכללם הדירו אדם, אי אפשר להתיר את הנדר, אלא לצורך מצווה.

[עריכה]התרת נדרים בימים הנוראים

נהוג לערוך התרת נדרים קבועה בכל שנה בערב ראש השנה. הטקס נערך במעמד שלושה אנשים (ויש הנוהגים במעמד עשרה). התוקף ההלכתי של התרת הנדרים הזו מוגבל, והתועלת המעשית שלו נתונה במחלוקת הלכתית. הטקס כולל גם הכרזה על ביטול מראש של כל הנדרים שיינדרו בעתיד. ביטול מראש כזה לא מועיל לכל הנדרים (כגון נדר במודע כנגד ההתרה), ולכן נוהגים לקיים התרת נדרים בכל שנה.
באופן דומה, תפילת כל נדרי בערב יום כיפור, נועדה להתיר נדרים שנעשו ללא מחשבה או מתוך הכרח.

[עריכה]הפרת נדרים

אב יכול להפר את נדרי בתו כשהיא נערה (עד גיל שתים עשרה וחצי). כמו כן, הבעל יכול להפר את נדרי אשתו הנשואה הנוגעים לתחומים שביניהם. "הפרה" הוא סוג ביטול נדר שונה מ"התרה", ואינו תלוי בשום פתח, חרטה או טעות. נוסף על כך, הפרת נדרים מבטלת את הנדר רק מאותו רגע ואילך, לעומת התרה שמבטלת אותם למפרע.

[עריכה]נדרים ביהדות בימינו

לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי שלא לנדור לאחר חורבן המקדש להקדש, מקובל כיום לנדור (אם בכלל) לתת תרומה לבית הכנסת או לצדקה. יש המקפידים לסייג גם התחייבות זו על ידי האמירה "בלי נדר".

[עריכה]סיפורי נדרים בתנ"ך

אזכור של נדרים בתנ"ך מופיע לרוב בהקשר של עמידה בפני סכנה, אם כי לא תמיד.

[עריכה]יעקב

סיפור הנדר הראשון הוא אצל יעקב. כאשר הוא בורח מאחיו עשו, ועומד לצאת מארץ כנען ונמצא במצב של חוסר וודאות וסכנות עתידיות הוא נודר נדר:
וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים. כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.
– בראשית, כ"ח כ'
מאוחר יותר אלוהים מזכיר לו שנדר נדר, ועליו להגשימו:
אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית-אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה, קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.
– בראשית ל"א, י"ג

[עריכה]מלחמת בני ישראל בערד

בדרכם לעבר הירדן המזרחי עברו בני ישראל בנגב, שם תקף אותם מלך ערד, וכמה נלקחו בשבי. בעקבות כך נדרו ישראל נדר לה': "אם נתון תיתן את העם הזה בידי - והחרמתי את עריהם"‏[6]. החרמת הערים משמעותה שהשלל שייתפס יוקדש לה'.

[עריכה]יפתח הגלעדי

כאשר יפתח הגלעדי נלחם נגד בני עמון הוא נדר לה' "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה"‏[7]. עם שובו מהקרב יוצאת לקראתו בתו והוא מקיים "את נדרו אשר נדר"‏[8] חז"ל מותחים ביקורת חריפה על מעשהו של יפתח אשר ברור שאין לו כל תוקף, ועל פנחס שהיה בדורו ולא הפר את נדרו.

[עריכה]חנה

חנה, עקב עקרותה, נודרת נדר להקדיש את בנה לעבודת ה': "ותידור נדר ותאמר: ה' צבאות, אם ראה תראה בעוני אמתך, וזכרתני, ולא תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך זרע אנשים - ונתתיו לה' כל ימי חייו…"‏[9]. בנה הוא שמואל הנביא, שהוקדש להיות כהן לה'.

[עריכה]ראו גם

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה